זיון פומבי של הפוסי האהוב שלי

בלב עיר שוקקת, שועלה נועזת מוצאת את עצמה משתוקקת למגע האינטימי של המאהב הסודי שלה. לא מסוגלת לעמוד בפני החום הזורם בעורקיה, היא נכנעת לפיתוי של תשוקותיה שלה. בגיחוך שובב, היא מחליטה להתמכר לתצוגה פומבית של תשוקה, פורשת את רגליה העסיסות על המדרכה. הרוח הקרירה מלטפת את קפליה החשופים, מעבירה בגופה צמרמורות של עונג. היא מתחילה למזמז, דפוס קצבי המשקף את קצב תשוקתה הפועם. אצבעותיה במהרה עוקבות, חוקרות את מעמקי הרטיבות שלה. המחזה הציבורי רק משמש לתדלק את הגירוי שלה, גופה מגיב לריגוש האקסהיביציוניזם. כל תו מזומז מהדהד ברחובות הריקים, עדות לתאוותה חסרת המעצורים. זהו סיפורה של אישה שלא יודעת גבולות, שמעיזה לחבק את תשוקותיה הגשמיות בכל מקום שהם עשויים להוביל.