שום דבר לא מנצח את הריגוש של הנאה עצמית תחת השמיים הפתוחים. הבריזה הקרירה על עורי, השמש על גבי, והחופש לצאת החוצה בשטח הפתוח הם מה שהופך את הרגע הזה למיוחד כל כך. אצבעותיי רוקדות על גופי, חוקרות כל קימור וקווי מתאר, מעבירות בי גלים של עונג. הסביבה הציבורית רק מוסיפה להתרגשות, הסיכון להיתפס רק מתדלק את האש. הציפייה נבנית כשאני ממשיכה לגעת בעצמי, כל מכה מקרבת אותי אל הקצה. העולם סביבי דועך ברקע כשאני מאבדת את עצמי באקסטזה של המגע שלי. זה הבילוי האהוב עלי, אקט סולו שלא מפסיק להשאיר אותי חסרת נשימה ומסופקת.