אמא חורגת עוזבת, משאירה אותי לבד בבית

היה לי את כל הבית לעצמי, רק אני והאמהות החורגות שלי נעדרות. זו הייתה תחושה מוזרה, ערבוב של התרגשות וחשש. לא יכולתי שלא לתהות מה היא זוממת, אילו סודות היא אולי שומרת ממני. המחשבה שהיא משוטטת, צופה בי, העבירה בי רעד בעמוד השדרה. ידעתי שאני לבד, אבל איכשהו הריקנות של הבית כאילו הגבירה את העובדה הזו. נותרתי עם המחשבות שלי, עם הרצונות שלי, ועם ההבנה שרק אני נשארתי להגשים אותם. וכך, נתתי לעצמי להיכנע לרצונות האלה, נותן לפנטזיות שלי להשתלט. הייתי היחיד שם כדי לספק את הצרכים שלי, ולא היססתי לעשות זאת. המחשבה על אמא החורגת שלי שתפסה אותי, על מורת רוחה, רק הפכה את החוויה למרגשת יותר. הייתי לבד, אבל לא הייתי בודד יותר.