בלב שדה תות שופע, זוג נלהב מתמסר לתשוקותיהם הראשוניות. קרני השמש החמימות מלטפות את עורם החשוף כשהם מאבדים את עצמם בזעמי האקסטזה. גופם נשזר במחול אהבה, כל גניחה והתנשפות שלהם מהדהדת במרחב העצום של פרי בשל. הגבר, בידיו החזקות והיכולות, חוקר כל סנטימטר מגופו של אהובו, מתווה שביל של עונג שמשאיר אותה חסרת נשימה ומתחננת לעוד. לשונו, נווטת מיומנת של עונג, חוקרת את מעמקי תשוקתה, טועמת את מתיקות הגירוי שלה. היא, בתורה, מחזירה טובה, שפתיה ולשונה מתוות נתיב דומה של הנאה על פני גופו. זעקות התשוקה שלהם מתערבבות עם רשרוש צמחי התותה, סימפוניה של אהבה ותאווה הממלאת את האוויר. זו אהבה שאינה יודעת גבולות, אהבה טהורה ובלתי מזוהמת כמו השדה הפתוח שבחרו להם כמגרש המשחקים שלהם.