להתאונן עם פוקט פוסי זה תמיד מספק

התמכרות להנאה עצמית היא מקדש של אקסטזה, שבו כל חבטה וליטוף הם מסע אל מעמקי העונג הגשמי. סיפור זה של סיפוק עצמי הוא עדות לעוצמת ההגשמה האישית, מחול שכוריאוגרפיה לכזה. הבמה נקבעת עם גבר, לבד, ידיו חוקרות את מעמקי תשוקותיו. הוא שולח יד אל כוס הכיס הנאמן שלו, כלי של עונג שלעולם לא נכשל בסיפוק. בגיחוך שובב, הוא מתחיל לעשות את הקסם שלו, ידיו נעות במחול קצבי של התפנקות עצמית. נשימתו נעתקת, עיניו נעצמות, אבודות בעולם של הנאה צרופה. השיא הוא קרשנדו של עונג, רגע של שחרור שמשאיר אותו מנוצל ומרוצה. המצלמה לוכדת כל פרט, כל אגל זיעה, כל התנשפות של עונג, כל פעימה פועמת שחרור. זה סיפור לא לבעלי לב חלש, אלא למי שמעריך את אומנות הסיפוק העצמי.