ההתפרקות עם השכן שלי הייתה מחשמלת

מרגיש מרוקן מיום ארוך, חזרתי לפנקס שלי להוט לאיזה התפתלות. השכן שלי, חתיך עם איבר קשה כמו סלע, היה יותר ממוכן להושיט יד עוזרת. פיר הובנה שלו, פועם בציפייה, היה מפתה מכדי להתנגד. לקחתי אותו בפי, מתענגת על כל סנטימטר מעורו הקטיפתי. הטעם, התחושה, הכל שלח צמרמורות לאורך עמוד השדרה שלי. הוא, בתורו, היה להוט לגמול, לשונו חוקרת את עורי החשוף וטועמת את העונג המלוח שלי. חילופי התענוגות היו מחשמלים, גופותינו השתלבו בריקוד עתיק כמו הזמן עצמו. ידיו, מיומנות ובטוחות, חוללו פלאים בגבריותי הפועמת. סימפוניית הגניחות, ריח התאווה, הכל הגיע לשיא שהשאיר את שנינו חסרי נשימה. הפרידה שלנו הייתה מרירה, הבטחה למשחק גומלין תלוי באוויר. אבל בינתיים, זיכרונות המפגש שלנו, גולמיים ולא מסוננים, יצטרכו להספיק. עד שניפגש שוב, הכמיהה לחילופי התשוקה שלכם תתעכב.